תעסוקת ערבים בישראל האתגר של הכלכלה הישראלית

18 פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית תעסוקת ערבים בישראל האתגר של הכלכלה הישראלית ראש הצוות יוסף ג בארין המכון הישראלי לדמוקרטיה פורום קיסריה

תעסוקת ערבים בישראל הצוות המכין ראש הצוות ד"ר יוסף ג'בארין, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון חברי הצוות שורוק איסמעיל, אחראית תחום אוכלוסייה ערבית, יד הנדיב ד"ר רמזי חלבי, אוניברסיטת תל אביב; מכללת גורדון חילמי כתאנה, מנכ"ל, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי אדר' אמין סהלה, מהנדס עיריית טמרה רו"ח סאמי סעדי, מייסד, צופן יאסר עואד, מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה, עמותת סיכוי; מכללת סכנין פרופ' דני צ'מנסקי, סגן דיקן לענייני מחקר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון ניצה קסיר קלינר), ראש תחום שוק העבודה ומדיניות הרווחה, חטיבת המחקר, בנק ישראל עמאד תלחמי, יזם ובעלים, באבקום סנטרס עו"ד עירית תמיר, מנכ"ל, קו משווה עוזר מחקר עופר דרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה; העברית בירושלים; ERCG המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה

תעסוקת ערבים בישראל תוכן העניינים 5 5 7 תקציר א. בעיות עיקריות בתחום תעסוקת הערבים ב. המלצות עיקריות לקידום תעסוקת גברים ערבים ונשים ערביות בישראל 11 31 31 33 35 35 36 39 הבעיות העיקריות בתעסוקת הערבים בישראל פעולות הממשלה, החברה האזרחית והרשויות המקומיות הערביות א. החלטות הממשלה ותפקידה בנושא תעסוקת ערבים ב. פעילותם של ארגונים חברתיים לקידום תעסוקה בקרב ערבים ג. תפקידן של הרשויות המקומיות הערביות בפיתוח כלכלי המלצות לשיפור מצבם התעסוקתי של הערבים בישראל א. המלצות שעניינן חסמים ובעיות הקשורים לביקוש לעבודה ב. המלצות שעניינן חסמים ובעיות הקשורים להיצע העבודה.1.2.3 [3]

ב א תעסוקת ערבים בישראל תקציר תופעת התעסוקה של הערבים בישראל, המהווים כ 1.5 מיליון איש, מורכבת מאד ומהווה אתגר משמעותי לישראל ולכלכלתה. שיעור השתתפות הערבים בישראל בשוק העבודה נמוך משאר אוכלוסיית ישראל והוא מהנמוכים בעולם. מצב זה בעייתי מנקודת הראות של הפרט ושל הערבים בישראל כמיעוט לאומי, ויכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על יחסי המיעוט הערבי והמדינה ומוסדותיה. המצב בעייתי באופן מיוחד גם מנקודת הראות של צדק חלוקתי ושל צמיחה כלכלית של המשק הישראלי. תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם לבין היהודים בישראל הן גם אתגרים חשובים שמדינות OECD העמידו לפני ישראל. בתקציר זה נציג את עיקר הבעיות העומדות לפני תעסוקת הערבים והפיתוח הכלכלי שלהם ואת ההמלצות העיקריות שיש בהן בכדי לשנות את מצבם. א. בעיות עיקריות בתחום תעסוקת הערבים בישראל מתקיימות שתי כלכלות באותו מרחב: האחת כלכלה יהודית מפותחת, מתקדמת ודוהרת קדימה, והשנייה כלכלה ערבית מפגרת ולא מפותחת, אשר סבלה מאפליה מוסדית במשך שנים ארוכות. חלק מהתוצאות החמורות ביותר הן רמת עוני גבוהה בקרב הערבים, פערים בתל"ג ובמשק ניכור הערבים מהמדינה ומוסדותיה ופגיעה ברורה גדולים בין יהודים וערבים, הישראלי. בתנאי שוויון בין גברים ערבים לגברים יהודים מבחינת ענפי תעסוקה והכנסה, התמורה של הגברים הערבים השכירים הייתה יכולה לעמוד על 37 מיליארד ש"ח. היום היא עומדת על 27 מיליארד ש"ח בלבד. היינו, עלייה של כ 10 מיליארד ש"ח או של 36%, בהינתן שוויון. בנוסף לכך, בתנאי שוויון בין נשים ערביות ליהודיות התמורה לשכירות בכוח העבודה הנשי הערבי הייתה יכולה לעמוד על 28 מיליארד ש"ח, לעומת 7 מיליארד ש"ח בהווה. היינו, עלייה של כ 21 מיליארד ש"ח או כ 300% לעומת המצב הקיים. המשמעות של הדבר היא שהפוטנציאל האבוד של המשק הישראלי כתוצאה מאי מימוש הפוטנציאל של כוח העבודה של נשים וגברים ערבים מסתכם בכ 31 מיליארד ש"ח בשנה על בסיס נתוני שנת 2006). ישנם היום כ 13,500 אקדמאים ערבים בלתי מועסקים. הסקר החברתי של הלמ"ס 2008) מלמד כי כ 9,000 מתוך כ 10,000 נשים ערביות אקדמיות בלתי מועסקות מוגדרות כמיואשות מלמצוא עבודה. לצדן יש עוד 3,500 גברים אקדמאים ערבים שאינם מועסקים. בעוד חמש שנים אם תימשך מגמת חוסר ההתערבות הממשלתית הרצויה בתעסוקת הערבים צפוי שמספר האקדמאים הערבים אשר ייכנסו למעגל הבלתי מועסקים יגיע לכ 30,000 איש. הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים בישראל הם תהומיים ומתרחבים עם הזמן, והם גדולים מהפערים במדינות.OECD פערים אלה מתבטאים בין היתר ב: שיעור השתתפות בכוח העבודה: שיעור ההשתתפות בקרב הערבים עומד על 42%, לעומת 59% בקרב היהודים. הכנסה לנפש: בשנת 2007 עמד השכר החודשי הממוצע ברוטו במגזר הערבי על 5,419 ש"ח, בעוד השכר הממוצע בקרב היהודים עמד על 8,056 ש"ח. כמו כן, שכר העבודה לפי שעה של ערבי.1.2.3.4 המסמך המוגש כאן הוא טיוטה לפני עריכה. [5]

ג ד ה ו ז ח ט פורום קיסריה 2010 נמוך בכ 30% משכר עמיתו היהודי בעל השכלה דומה. בין הנשים הערביות לנשים היהודיות הפער מגיע עד ל 23%. רמת העוני: כ 50% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומסים), לעומת כ 15% מהמשפחות היהודיות. משלח יד וענף כלכלי: לדוגמה, רק 1% מהמועסקים בענף הטכנולוגיה העילית הם ערבים. שיעורי אבטלה. רמות פיתוח מקומיות. נגישות לעבודה. נגישות לסיוע פיננסי. מחסור באזורי תעסוקה ותעשייה: הממצאים מראים כי רק 2.4% מסך כל שטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערביים. בנצרת עילית, לדוגמה, שבה כ 42 אלף תושבים, יש חמישה אזורי תעשייה, שטחו של אזור התעשייה ציפורית בלבד הוא כ 6,000 דונמים, היינו הוא גדול מכל שטחי התעשייה המפותחים בכל היישובים הערביים במדינה גם יחד. לעומת זאת בנצרת העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל ואשר יש בה כ 66 אלף תושבים יש כ 150 דונמים בלבד של שטחי תעשייה. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בישראל בכוח העבודה הוא מהנמוכים ביותר בעולם. שיעור ההשתתפות שלהן מגיע היום לכ 21%, לעומת 57% בקרב הנשים היהודיות. שיעור זה הוא מהנמוכים ביותר בעולם ונמוך מהממוצע בעולם הערבי, וכמובן נמוך דרסטית מהממוצע של מדינות.OECD למצב זה של הנשים הערביות השלכות רבות ומגוונות, בכללן: הגברת מצב העוני; אי מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של המשק; העמקת הפערים בין יהודים לערבים; עיכוב ההתפתחות של מעמד בינוני ערבי; העצמת תחושות הניכור מהמדינה וממוסדותיה; ופגיעה במעמדן של הנשים בכלל. כמיהה חזקה מאוד של גברים ערבים ונשים ערביות לצאת לעבודה. בשנת 2008 עמד שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים בשוק העבודה על כ 62.4%, גבוה מזה של הגברים היהודים 61.5%). מחקרו של יוסף ג'בארין מצא ש 43% מהנשים הערביות הבלתי מועסקות בשכר מוכנות להיכנס מיד למעגל התעסוקה אם הדבר יתאפשר. המסקנה היא שאם מוסיפים את שיעור הנכונות לעבוד לשיעור המשתתפות בכוח העבודה בפועל כ 21% ) נקבל שיעור הדומה לזה של משתתפות יהודיות בכוח העבודה. ההון האנושי הערבי מתקדם עם השנים, אך עדיין קיימים פערים לעומת עמיתיהם היהודים. לדוגמה, עם השנים חלה התקדמות ניכרת בקרב הערבים בתחום החינוך: בין השנים 2007-1961 חלה עלייה של ממש בחציון שנות הלימוד מ 1.2 שנים ל 11.3, היינו עלייה של למעלה מפי 9 משנת 1961. עם זאת, עדיין קיימים פערים בתחום ההשכלה בין ערבים ליהודים, בייחוד בתחום ההשקעה הממשלתית בחינוך. חשוב לציין שהעלייה בתחום החינוך לא באה לידי ביטוי בתחום התעסוקה בצורה משמעותית והולמת, דבר חסר תקדים בכלכלה העולמית ובהשוואה לנתוני דוח.OECD.5.6.7 [6]

ב א ג ד ה ו ז תעסוקת ערבים בישראל ב. המלצות עיקריות לקידום תעסוקת גברים ערבים ונשים ערביות בישראל יש לגבש תכנית ממשלתית כלכלית מקיפה, אסטרטגית וארוכת טווח להעלמת הפערים הכלכליים התהומיים בין יהודים לערבים בישראל ולפיתוח תעסוקת הערבים. התכנית שהממשלה הציעה לאחרונה היא מוגבלת ותחול ב 13 יישובים בלבד, היא מצומצמת מאוד מבחינת ההשקעה הציבורית בפיתוח הכלכלה המפגרת של החברה הערבית בארץ ואינה מתייחסת להיבטים רבים שיכולים להביא לשינוי הרצוי. בנוסף לכך, אחת מהמטרות העיקריות של התכנית הממשלתית היא למנוע הגירה "שלילית" של ערבים. היינו, מניעת הגירתם מיישובים ערביים לישובים יהודיים. לצורך מטרה זו מתוכנן להשקיע נתח נכבד ממשאבי התכנית כ 301.4 מיליון ש"ח לציפוף יתר של היישוב הערבי. מטרה זו אינה סבירה, פוגעת קשות בחברה הערבית ובהשתלבות שלה בכלכלה הישראלית ומעצימה את הדרתם המרחבית והכלכלית של הערבים. המטרות העיקריות של התכנית שאנו מציעים הן: לצמצם בצורה מקסימלית את האפליה נגד ערבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי. לקבוע יעדים שנתיים ברורים של מכסות לקליטת עובדים ערבים וערביות במגזר הממשלתי ובחברות הממשלתיות. להציע תמריצים למגזר הפרטי לקליטת עובדים ערבים. לפתח את הכלכלה המקומית הערבית, תוך כדי יצירת סביבה הולמת וכדאית לפיתוח כלכלי. לנצל את המיקום המיוחד של הערבים במזרח התיכון לשם פיתוח כלכלי, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה העילית. לשפר את ההון האנושי הערבי כך שיתאים לאתגרי העתיד ולשינויים הכלכליים המתרחשים בישראל ובעולם. לנצל את כוח העבודה הערבי לשם הגדלת חלקו בכלכלה הישראלית ובתל"ג השנתי. יש לנצל את הביקוש הרב והעולה של ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים ערביות. המחקר האמפירי הרחב שערך יוסף ג'בארין התבסס על מדגם של 1,500 נשים ערביות. המחקר מפריך את ההשערה הרווחת, הגורסת שנשים ערביות אינן עובדות מסיבות תרבותיות וחברתיות. במחקר נמצא שהסיבה העיקרית לשיעור הנמוך של נשים ערביות המשתתפות בכוח העבודה היא מחסור במקומות עבודה. יתרה מזו, הרוב המכריע של הנשים הבלתי מועסקות 73%) מעדיפות לעבוד בתוך היישוב, קרוב לביתן, בגלל ריבוי תפקידיהן. יש לאכוף וליישם את החוקים הקיימים לקידום תעסוקת ערבים במגזר הציבורי כפי שמחייב החוק הקיים. החלטות הממשלה בקשר להעלאת שיעור המועסקים הערבים במגזר הציבורי הן התחלה חשובה. עם זאת, אנו סבורים כי יש להרחיב את החלטות הממשלה הללו ולהבחין בין דרגות שונות בשירות הציבורי כך שהשיפור בשיעור התעסוקה של הערבים יתרחש בכל הדרגות, ולא רק בדרגות הנמוכות. יש לדרוש מחברות הניגשות למכרזים ממשלתיים לעמוד בשיעור העסקה מסוים של ערבים שיגדל עם הזמן). יש לדרוש מחברות המקבלות מענקים מהמדינה כגון מפעלים מאושרים ומענקי מדען ראשי) לעמוד בשיעור העסקה מסוים של ערבים..1.2.3.4.5 [7]

ב ב א א ג פורום קיסריה 2010 יש להעלות את היעד הממשלתי שנקבע על 10% עובדים ערבים במשרדי הממשלה עד שנת 2012 ולהעמידו על 15%. לשם כך יש להגדיל באופן ניכר את מכסות התקנים הייעודיים לאוכלוסייה הערבית. יש להרחיב את תחולת החוק ואת החלטות הממשלה לשילוב עובדים ערבים במשרדי הממשלה ובחברות ממשלתיות גם לקבלני מיקור החוץ של הממשלה בתחומי הטכנולוגיה העילית. כיום מועסקים בפרויקטים במיקור חוץ לממשלה אלפים רבים של אנשי טכנולוגיה עילית. יש לעודד ולתמרץ את המגזר הפרטי היהודי לקלוט עובדים ערבים. על מנת לשפר את שיעורי התעסוקה הדלים של הערבים במשלחי יד רבים אנו ממליצים לפעול בשני מישורים החקיקתי וההסכמי: במישור החקיקתי יש לחייב את כל החברות הציבוריות המעסיקות מעל מספר מסוים של עובדים לפרסם בדוחותיהן הכספיים התקופתיים את שיעור המועסקים הערבים אצלן. במישור ההסכמי יש לקדם שיתופי פעולה בין המעסיקים, משרדי הממשלה והעמותות המתמחות בתעסוקת ערבים. חברות שיהיו מעוניינות לשפר את שיעור המועסקים הערבים בהן יפנו אל העמותות, ואלה יספקו להן את הידע והכלים הנדרשים לכך. תפקיד משרדי הממשלה יהיה לבנות חבילת תמריצים שימשכו חברות לכיוון זה. יש לעודד פירמות להתמקם באזורי תעשייה ותעסוקה בערים וביישובים ערביים. על הממשלה לפעול להגדלת השטחים המיועדים לתעשייה ברשויות המקומיות הערביות ושטחי התעשייה המשותפים לרשויות מקומיות ערביות ויהודיות ולעודד פירמות גם על ידי סובסידיות להתמקם בשטחים אלו. יש לקדם את החברה הערבית כשער הטכנולוגיה העילית לעולם הערבי. יש לנצל את מקומה של החברה הערבית בישראל ובעולם הערבי. בישראל קיים הידע הטכנולוגי, ולחברה הערבית יש השפה הערבית וכוח האדם המתאים לשם התמחות בתרגום שפות תכנות ותכניות בתחום המחשבים לשפה הערבית. לצורך פיתוח הטכנולוגיה העילית בחברה הערבית מומלץ לנקוט את הצעדים העיקריים שלהלן: הכשרה מקצועית. הגברת רמת הידע והמיומנות של האוכלוסייה הערבית על ידי הכשרה מקצועית בתחום הטכנולוגיה העילית בנוסף לשיפורים במערכת החינוך הערבי על מנת שתתאים מבחינת תשתיות פיזיות ומבחינת תכנים וסטנדרטים למערכות החינוך המתקדמות של ישראל והמערב. יש לערב מעסיקים מענף זה בהכשרה המקצועית, דבר שיתרום לגידול בשיעורי התעסוקה ובשדרוגה. שיתוף מכללות ערביות בהכשרה לטכנולוגיה עילית: יש לעודד את המכללות להקים מרכזי הכשרה טכנולוגיים בשיתוף המעסיקים והממשלה. על המרכזים להציע תכניות הכשרה לטכנאים והנדסאים, תכניות השתלמות ותכניות הסבה מקצועית. הכשרת טכנאים, הנדסאים ובעלי מקצועות אחרים צריכה לכלול התמחות בחברות עסקיות כיום יש כ 6,000 אקדמאיות ערביות בלתי מועסקות, בוגרות מכללות לחינוך). פיתוח מרכזי תעסוקה של טכנולוגיה עילית. מרכזים אלה יכללו תמריצים ממשלתיים שיהיה בהם כדי למשוך מפעלי טכנולוגיה עילית למרקמים העירוניים הערביים. דבר זה יש בו כדי לאפשר תעסוקה הולמת לאקדמאים ערבים וערביות, הכנסה נאותה והאצת הפיתוח הכלכלי המקומי של היישובים הערביים..6.7.8.9.10 [8]

ד תעסוקת ערבים בישראל קמפיין תעסוקת הערבים בחברות הבין לאומיות בישראל. קמפיין ציבורי ממוקד שיכוון כלפי החברות הבין לאומיות הממוקמות בישראל שיעסיקו ערבים כמקובל במדינות מתוקנות. יש ליזום הקמת מפעלי עוגן של חברות ישראליות או בין לאומיות מובילות שיבססו מרכזי טכנולוגיה עילית ביישוב ערבי אחד בגליל, אחד במשולש ואחד בנגב. יש לתמרץ קליטת אקדמאים ערבים בענף הטכנולוגיה העילית. תכניות מסלול תעסוקה של התמ"ת הן הכיוון הנכון, אך דרוש קיצור הליכים לעידוד השימוש בהן. ניתן לשפרן על ידי מתן מכסה למספר הכולל של העובדים הערבים ולא למספר מחייב לכל חברה בנפרד. בצד זה ישנה תעשייה שלמה של עבודות תומכות טכנולוגיה עילית למשל בדיקות למכשירים סלולריים ובדיקת אפליקציות אינטרנט) שניתן לאיישן באנשים שאינם בוגרי מדעי מחשב והנדסה. יש לערוך קמפיין ציבורי מטעם הממשלה וארגוני החברה האזרחית לצמצום האפליה בתעסוקת ערבים במגזר הפרטי. המטרה היא להביא לידי שינוי התנהגותי ומנטלי במגזר הפרטי היהודי ביחסו לעובדים ערבים. סקר המעסיקים שבוצע בשנת 2009 על ידי ארגון קו משווה מצא שמרבית המנהלים היהודים חושבים שקיימים בשוק העבודה מועמדים מתאימים לתפקידי ניהול בקרב האקדמאים מהחברה הערבית, אך בו בזמן שיעור ניכר מהם ציינו שיש העדפה בקרב מעסיקים יהודים שלא להעסיק אקדמאים ערבים. כמו כן, התעשיינים סבורים שארגון המעסיק אקדמאים מהמגזר הערבי עשוי ליהנות מתוספת כוח אדם איכותי, מיתרון בשוק המגזרי ומהלימה לתפיסות של אחריות חברתית. יש ליצור סביבה פיזית ועסקית הולמת של אזורי תעשייה ותעסוקה בערים וביישובים הערביים. יש לפתח את אזורי התעשייה הקיימים ביישובים הערביים וליצור סביבה הולמת כדי למשוך אליהם תעשיות חדשות וכדי לעודד יזמים ערבים לפתח עסקים באזורים אלה. בנוסף לכך, מומלץ מאוד לחזק את הבסיס הכלכלי של הרשויות הערביות על ידי הקמת מסגרות ייעודיות כגון חברות כלכליות ועמותות למסחר ולתיירות. יש להפוך את אזורי התעשייה בצפון הארץ לאזורים משותפים של רשויות ערביות ויהודיות ולאפשר פיתוח אזורים משותפים ברחבי הארץ. יש לשתף את הרשויות הערביות בניהול, בקידום ובחלוקת הכנסות של אזורי תעשייה רחבים בצפון הנמצאים בקרבת יישובים ערביים, כגון אזורי התעשייה באזור סח'נין ואזור התעשייה ציפורית. יש להקים קרן של 2 מיליארד ש"ח למתן ערבויות ממשלתיות לקידום יזמים ערבים ועידוד יזמים להקים עסקים בתחומי הרשויות המקומיות הערביות. מומלץ מאוד שהקרן תסתמך על הליכים פשוטים וקלים ולא כאלה ש"יגררו" את היזמים שנים על גבי שנים או כאלה שיבריחו אותם. יש בנמצא קרן כזו, שהוקמה לאחרונה ביוזמת הרשות לפיתוח כלכלי, בהיקף מצומצם של 180 מיליון ש"ח. אנו ממליצים להרחיב את הקרן בצורה דרסטית. יש להכיר ביישובים הערביים הלא מוכרים בנגב, המאכלסים כ 70,000 תושבים, ולפתח את התשתיות שלהם כדי ליצור בהם מקומות תעסוקה נאותים. יישובים לא מוכרים אלה דומים למשכנות עוני, והם מחוסרי תשתיות פיזיות ותעסוקתיות ברמה שאין לה אח ורע במדינות.OECD יש להשקיע בהון האנושי הערבי ובחינוך הערבי. להשכלתם של הערבים בישראל השפעה מכרעת על מצבם התעסוקתי מבחינת שכר, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ושיעור האבטלה וכן מבחינת רמת משלח היד ופריון העבודה. אנו ממליצים לשדרג באופן ניכר את ההשקעה בחינוך במגזר הערבי שסובל כיום מתת השקעה) בכל רמות החינוך, החל במעונות היום וגני הילדים וכלה.11.12.13.14.15.16.17.18 [9]

א ב ג ד א ב ג ד פורום קיסריה 2010 בהשכלה הגבוהה. בכל שדרת החינוך יש לפעול להגדלת המשאבים הכספיים, הקטנת מספר הילדים בכיתות, תוספת שעות הוראה, שיפור איכות ההוראה, הקמת מוסדות חדשים וחיזוק מוסדות קיימים. כמו כן, יש לשים דגש על תכנים אשר יסייעו בהשתלבות עתידית בתעסוקה, למשל חיזוק השליטה בעברית ובאנגלית והקניית מיומנויות הכרחיות בתעשיות עתירות הידע. יש לעודד את התעסוקה של נשים ערביות. אנו ממליצים על צעדים ממוקדים לעידוד התעסוקה בקרב נשים ערביות שיכללו מספר רכיבים: הקמת מרכזי תעסוקה לנשים ברוח מרכזי התעסוקה שהוקמו בארץ ובעולם והרחבת המרכזים הקיימים. הקמת חממות עסקיות לנשים ערביות. מתן תמריצים ליציאה לעבודה בדמות מס הכנסה שלילי. הסרת חסמים ליציאה לעבודה, כגון סבסוד מעונות יום וצהרונים לילדים, הסעות בין היישובים הערביים למקומות העבודה הפוטנציאליים. וכן הקמת מערך יש להקים חממות תעשייתיות לעידוד יזמים ערבים בפיתוח רעיונות והבאתם לידי יישום. יש להקצות תקציבים להשלמת השכלה של מבוגרים. הדבר נחוץ ביותר לשילובן של נשים ערביות בשוק העבודה. כיום יש תקנה תקציבית במשרד החינוך, אך לצערנו היא אינה מתוקצבת. יש ליצור נגישות הולמת של ערבים ושל ערביות למרכזי תעסוקה. ריחוקם הגאוגרפי של הערבים ותשתית התחבורה הלקויה ביישוביהם המלצותינו בהקשר זה הן להגדיל את הם חסמים מרכזיים להשתלבותם בשוק העבודה. ההשקעות בתשתיות התחבורתיות ובאמצעי ההסעה למקומות עבודה ולהתאימם לאופי היישובים הערביים. בטווח הקצר מומלץ להעמיק את הסבסוד הממשלתי לעובדים ולחברות תחבורה. יש לשפר את השמת העובדים והעובדות הערבים. על הממשלה להפנות יותר משאבים ליחידות שירות התעסוקה הפועלות במגזר הערבי על מנת לשפר את השמת העובדים הערבים המתמודדים עם קשיים גדולים יותר מהעובדים היהודים בחיפוש תעסוקה. יש לטפח את היזמות במגזר הערבי. בכוחו של טיפוח היזמות העסקית במגזר הערבי להגדיל את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, לתרום לפיתוח התעשייה המקומית ולהוות מקפצה מעל לחסמים גאוגרפיים. על מנת לעודד את היזמות העסקית של הערבים בישראל אנו ממליצים: להכניס לבתי הספר תכניות לימוד אשר יחשפו את התלמידים לאפיק תעסוקתי זה. להקים קרן אשר תעניק "מיקרו" הלוואות לפתיחת עסקים זעירים בתנאים נוחים. להקים מרכזים לטיפוח יזמות במגזר הערבי אשר ייעצו למעוניינים בפתיחת עסק, יעזרו להם בהתמודדות עם הבירוקרטיה הנלווית לכך וילוו את העסקים הצעירים בתחילת דרכם. לחנך לעידוד יזמות וקריירה במסגרת של מרכזי טיפוח יזמות וארגוני החברה האזרחית..19.20.21.22.23.24 [10]

תעסוקת ערבים בישראל הוא סוד לא 1. הבעיות העיקריות בתעסוקת הערבים בישראל שמצבם של הערבים בישראל בשוק העבודה גרוע ממצבם של 1 עמיתיהם היהודים. בפרק זה נמפה את הגורמים העיקריים העומדים בבסיס אי שוויון זה, אך נימנע מקטלוג הגורמים השונים כסובב או כמסובב שכן אנו סבורים האי שוויון בשוק העבודה בישראל. הקיימים עולה כי הבעיות העיקריות העבודה הן כדלקמן: שיעור 1. ההשתתפות ההשתתפות של הערבים של שהם כולם חלק ממעגל קסמים המזין ומתחזק את מעבודות המחקר שנערכו בתחום ומהנתונים הסטטיסטיים היום נשים ערביות בכוח העבודה בהשתלבותם השוויונית של הערבים בישראל בכוח העבודה בישראל נמוך הוא מהנמוכים ביותר בעולם. בשוק שיעור באופן בולט משיעור ההשתתפות של היהודים. בשנת 2008 עמד שיעור ההשתתפות של הערבים על 42.0%, בעוד שיעור ההשתתפות של היהודים היה 59.2% תרשים 1). ההבדל העיקרי בשיעור ההשתתפות נובע משיעורי ההשתתפות הנמוכים מאוד של הנשים הערביות תרשים 2). תרשים 1 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, 2008-1990 65% 60% 55% 50% 45% 40% 35% 30% 25% 20% 1990 1995 1996 1998 1999 2000 2005 2008 יהודים ערבים מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות. גברים: נכון לשנת הגברים היהודים 2008 היה שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים 62.4%) גבוה יותר משל 2 61.5%). שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים ירד מרמה של כ 75% בשנות השבעים המוקדמות לרמה של כ 60% בשנים האחרונות. בנוסף, שיעור ההשתתפות של הגברים ראו מחקר מקיף בנושא אצל יוסף ג'בארין, 2007. אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי, חיפה: מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון. למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. 1 2 [11]

פורום קיסריה 2010 הערבים היה גבוה משל הגברים היהודים בשנים,2001-1970 שיעורי ואילך 2002 משנת אך ההשתתפות הם יחסית דומים. בהשוואה בין לאומית שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים נמוך יחסית למדינות מפותחות וגם 3 יחסית למדינות ערביות ומוסלמיות. נשים: למרות העלייה המתמדת של השתתפות נשים בכוח העבודה בישראל, שיעור השתתפותן של נשים ערביות נמוך למדי ועמד בשנת 2008 על 21.1% בלבד, 4 לעומת 57% מקרב הנשים היהודיות. שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות אמנם עולה בהדרגה, אך הוא עדיין נמוך למדי, ובעשרים השנים האחרונות הפער יחסית קבוע מהשוואה 2). תרשים בין לאומית עולה כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הנשים הערביות בישראל נמוך במיוחד לעומת שיעורי ההשתתפות בעולם המתפתח והמפותח, ואף במדינות הערביות תרשים 3). תרשים 2 שיעור ההשתתפות של נשים לפי מגזר, 2008-1990 60.0% 50.0% 40.0% 30.0% 20.0% 10.0% 0.0% 1990 1995 1996 1998 1999 2000 2005 2008 נשים יהודיות נשים ערביות מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות. ערן ישיב וניצה קסיר קלינר), 2009. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", מאמר לדיון 2009.11, בנק ישראל. למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. 3 4 [12]

תעסוקת ערבים בישראל תרשים 3 שיעור השתתפות של נשים ערביות בלבד) בישראל ובמדינות ערביות, 2006 45% 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% ערביות בישראל עיראק עומאן ערב הסעודית לוב ירדן סוריה לבנון תימן אלג'יריה איחוד האמירויות בחריין סודן מצרים כווית תוניסיה קטאר מקור: עיבודי המחברים לנתוני UNDP) United Nation Development Program ניתוח נתוני התעסוקה הרשמיים של החברה הערבית בישראל מראה בבירור שאחת הסיבות העיקריות לרמת העוני הגבוהה בקרב הערבים בישראל מקורה בשיעורן הגבוה של נשים ערביות בלתי מועסקות - כ 80%. בניגוד למגמת העלייה המתמדת של השתתפות נשים בכוח העבודה בעולם ובישראל 29% בשנת 1970, 41.1% בשנת 1990 ויותר מ 50% בשנת 2008) עדיין השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה נמוכה מדי ומגיעה היום לכ 21% בלבד. הנתונים הרשמיים מלמדים שבשנת 1995 שיעור השתתפותן של נשים ערביות בכוח העבודה הגיע לכ 18%, שיעור דומה לשיעור ההשתתפות הנוכחי, היינו כמעט שלא חל שיפור בשיעור השתתפותן של נשים ערביות במשך יותר מ 15 שנים. בניגוד למצבן של הנשים הערביות, שיעורן של הנשים היהודיות המשתתפות בכוח העבודה מגיע לכ 60%, היינו כמעט פי שלושה מהשיעור בקרב נשים ערביות. יתרה מזו, ההשוואה הבין לאומית מלמדת ששיעורן של נשים ערביות בישראל המשתתפות בכוח העבודה הוא מהנמוכים ביותר בעולם. שיעורן נמוך משמעותית הן ביחס למדינות ערביות והן ביחס למדיניות מתפתחות. נתונים אלה עומדים בניגוד לנתוני ההשכלה של הנשים הערביות אשר מראים שהן עברו כברת דרך בעשורים האחרונים ומצבן הרבה יותר טוב ממצבן של הנשים במדינות הערביות והמדינות המתפתחות. במילים אחרות, מההשוואה למדינות ערביות עולה כי בישראל אין הלימה בין ההתקדמות הראויה של נשים ערביות בתחום ההשכלה ובין מצבן העגום מבחינת תעסוקה. 2. פערים תהומיים ומתרחבים בהכנסה בין ערבים ליהודים בישראל. ההכנסה הממוצעת של שכיר ערבי נמוכה מאוד לעומת זו של השכיר היהודי. בשנת 2007 עמד השכר החודשי הממוצע ברוטו במגזר 5 הערבי על 5,419 ש"ח, בעוד השכר הממוצע בקרב היהודים עמד על 8,056 ש"ח. תרשימים 4 ו 5 מציגים את ההכנסה החודשית הממוצעת לגברים ולנשים ערבים בישראל, לעומת סך כל האוכלוסייה ללא ערבים וחרדים. תרשים 6 מציג את שיעור הפער בהכנסות לפי מין. מהנתונים עולה כי הפערים בהכנסה החודשית של הגברים גבוהים משמעותית מהפערים בין הנשים. בד בבד מתברר כי הפערים בין הנשים עולים בקצב גבוה יותר מהפערים בין הגברים. 5 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. [13]

פורום קיסריה 2010 תרשים 4 הכנסה חודשית ממוצעת של גברים יהודים ושל גברים ערבים 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 1997 2003 2005 2006 2007 2008 2008/9 יהודים למעט חרדים ערבים הערה: התקופה 2008/9 מתייחסת ליולי 2008 עד יוני 2009. מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח בנק ישראל, 2009. תרשים 5 הכנסה חודשית ממוצעת של נשים ערביות ושל נשים יהודיות 7,000 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 1997 2003 2005 2006 2007 2008 2008/9 יהודיות למעט חרדיות ערביות הערה: התקופה 2008/9 מתייחסת ליולי 2008 עד יוני 2009. מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח בנק ישראל, 2009. [14]

תעסוקת ערבים בישראל תרשים 6 הפער בהכנסה הממוצעת, לפי מין 50% 45% 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 1997 2003 2005 2006 2007 2008 2008/9 נשים גברים הערה: התקופה 2008/9 מתייחסת ליולי 2008 עד יוני 2009. מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח בנק ישראל, 2009. הפערים הגדולים בהכנסה אינם נובעים רק מפערים ברמות ההשכלה או מהבדלים בסך שעות העבודה החודשיות. מהנתונים בלוח 1 עולה כי השכר לשעת העבודה של ערבי נמוך מהשכר לשעה של עמיתו היהודי בעל השכלה דומה ב 30.6%-24.5%. אצל הנשים הפער קטן יותר ונע בין 13.9% ל 23.5%. לוח 1 שכר לפי שעה בש"ח על פי מגזרים והשכלה למועסקים בגילים 2007 64-15, השכלה ערביות יהודיות פער ערבים יהודים פער ללא השכלה תיכונית 22.7 27.1 16.2% השכלה תיכונית ללא בגרות 23.4 30.6 23.5% נשים גברים בעל תעודת בגרות 26.5 32.0 17.2% לימודים על תיכוניים לא אקדמיים 31.8 38.4 17.2% לימודים אקדמיים 47.1 54.7 13.9% 55.4 73.4 24.5% 33.3 47.2 29.4% 28.2 39.7 29.0% 26.8 38.6 30.6% 25.7 35.5 27.6% מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח OECD, 2009. Labor Market and Social Policy Review of Israel [15]

פורום קיסריה 2010 בנוסף, זוסמן ופרידמן מצאו שבתקופה 2005-1987 נרשמה מגמת עלייה בפערי השכר לשעת עבודה בין ערבים ליהודים בעלי תכונות דומות: נמצא כי פערי השכר עלו מ 12% לערך בשנת 1987 ללמעלה מ 25% בשנת 6 2005. לעומתם מצאה קלינוב שהשכר של גבר יהודי היה גבוה משכרו של גבר ערבי בעל אותם מאפיינים בכ 10% בשנים 1997-1996, לעומת 7 כ 17% בתחילת שנות השמונים. 3. שיעורי אבטלה גבוהים בקרב הערבים בישראל. שיעור האבטלה במגזר הערבי גבוה מזה שבמגזר היהודי. תרשימים 7 ו 8 מסרטטים את שיעורי האבטלה של גברים ונשים בשנים 2006-1980. גברים: שיעורי האבטלה של הגברים הערבים גבוהים מאלה של עמיתיהם היהודים בכל התקופה, אך הפער אינו קבוע תרשים 7). נשים: לעומת הגברים, שיעורי האבטלה של הנשים הערביות אינם נמוכים מאלו של הנשים היהודיות בכל התקופה, אך בשנים האחרונות עלה שיעור האבטלה של הנשים הערביות בחדות, בעוד שיעור האבטלה של הנשים היהודיות ירד והפער ביניהן התרחב תרשים 8). לוח 2 מציג את הקשר בין השכלה ובין שיעור האבטלה. מן הנתונים עולה כי שיעור האבטלה קטן ככל ששנות הלימוד עולות. משרד התמ"ת מצא גם כי משך האבטלה של אקדמאים ערבים ושיעור המתייאשים בקרבם גבוהים מאוד לעומת אלה של האקדמאים 8 היהודים. תרשים 7 שיעור האבטלה בקרב גברים על פני זמן 16% 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% 1980 1981 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 גברים ערבים גברים יהודים מקור: עיבוד מנתוני למ"ס, סקר כוח אדם, שנים שונות; מתוך ערן ישיב וניצה קסיר קלינר), 2009. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", מאמר לדיון 2009.11, בנק ישראל. נעם זוסמן ועמית פרידמן, 2008. "איכות כוח העבודה בישראל", מאמר לדיון 2008.1, בנק ישראל. רות קלינוב, 1999. "תמורות במבנה השכר - פערי השכר בין ענפים ובתוכם: ישראל 1997-1970", מאמר לדיון מס' 4, ירושלים: המכון למחקר כלכלי חברתי, הסתדרות העובדים הכללית. תזכיר בנושא תעסוקת ערבים בעלי תואר אקדמי, המסחר והתעסוקה, משרד התעשייה, מינהל תכנון וכלכלה,.18.9.2005 6 7 8 [16]

א תעסוקת ערבים בישראל 18% תרשים 8 שיעור האבטלה בקרב נשים על פני זמן 16% 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% 1980 1981 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 נשים ערביות נשים יהודיות מקור: עיבוד מנתוני למ"ס, סקר כוח אדם, שנים שונות; ערן ישיב וניצה קסיר קלינר), 2009. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", מאמר לדיון 2009.11, בנק ישראל. לוח 2 שיעור האבטלה בקרב ערבים בישראל על פי השכלה, 2005 באחוזים) שנות לימוד 4-0 8-5 12-9 15-13 16+ סך הכול גברים 20.3 16.6 10.2 5.0 3.3 10.2 נשים 46.7 34.7 19.6 10.0 4.9 15.4 מקור: עיבוד מנתוני למ"ס, סקר כוח אדם, 2005; ערן ישיב וניצה קסיר קלינר), 2009. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", מאמר לדיון 2009.11, בנק ישראל. 4. הגברים הערבים פורשים מעבודה בגיל מוקדם. פרופיל ההשתתפות בשוק העבודה של הגברים הערבים בישראל בולט בירידה המהירה בשיעורי ההשתתפות אחרי הגילים 44-40, לעומת הירידה הרגילה המתרחשת לרוב לקראת גיל 60 תרשים 9). ישיב וקסיר מעלים שני הסברים מרכזיים לתופעה: מגבלות פיזיות או מגבלות בריאותיות: רמת הבריאות במגזר הערבי נמוכה יותר מזו שבמגזר היהודי, והגברים הערבים עובדים במשלחי יד פיזיים המקשים על המשך עבודה מעל גיל מוקדם יחסית. בנוסף, [17]

פורום קיסריה 2010 למעסיקים במשלחי יד אלה יש חלופה בדמותם של העובדים הזרים. ב) והסביבה התרבותית מאפשרים קבלת תמיכות בין דוריות מהילדים). מבנה המשפחה הערבית 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% תרשים 9 שיעור ההשתתפות של גברים לפי מגזר וגיל, 2005 15-19 20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75+ גיל גברים יהודים גברים ערבים מקור: עיבוד מנתוני למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות; ערן ישיב וניצה קסיר קלינר), 2009. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", מאמר לדיון 2009.11, בנק ישראל. 5. למרות השיפור המתמיד בהון האנושי השכלת הערבים אינה משתווה להשכלת היהודים. להשכלה השפעה מכרעת על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כפי שניתן לראות בלוח 3, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה כמעט תמיד עם העלייה בשנות ההשכלה, בעיקר בקרב נשים. בין בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה שיעורי ההשתתפות הם גבוהים ועומדים על 81.1% בקרב הגברים ו 72.3% בקרב הנשים. בקבוצה זו הפערים בין הגברים והנשים הערבים הם הקטנים ביותר 8.8 נקודות אחוז). בנוסף, שיעור ההשתתפות של גברים ונשים בעלי השכלה על תיכונית הוא גבוה יותר מזה של בעלי השכלה תיכונית ומטה ב 11.8 ו 41.7 נקודות אחוז, בהתאמה. [18]

תעסוקת ערבים בישראל לוח 3 השתתפות הערבים בכוח העבודה האזרחי לפי השכלה ומין, 2008 שנות לימוד סך הכול ערבים באלפים שיעור הגברים הערבים שיעור הנשים הערביות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי שיעור השתתפות הגברים בכוח העבודה האזרחי שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה האזרחי 2.0% 8.6% 16.5% 38.9% 72.3% 12.5% 54.2% 21.1% 23.6% 59.5% 63.9% 63.0% 81.1% 60.4% 72.2% 62.4% 8.7% 33.8% 42.3% 49.8% 76.4% 36.9% 62.6% 42.0% 69.3% 50.1% 45.0% 53.3% 48.4% 48.7% 51.0% 49.4% 30.7% 49.9% 55.0% 46.7% 51.6% 51.3% 49.0% 50.6% 76.1 151.2 477.0 92.3 86.1 704.3 178.4 887.0 4-0 8-5 12-9 15-13 16+ 12-0 13+ סך הכול מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. 2007 בשנת עמד חציון שנות הלימוד של הערבים בישראל על 11.3 שנות לימוד, אצל 12.8 לעומת היהודים תרשים 10). שיעור הערבים מהסטודנטים באוניברסיטאות עמד על 9.6% בלבד בשנת 2008 בזמן ששיעורם באוכלוסייה היה 20.2% לוח 4). בנוסף, לא רק שהשכלת הערבים נמוכה יותר, גם איכות ההשכלה הנרכשת ירודה מזו שבמגזר היהודי, הן מבחינת תשומות והן מבחינת תפוקות. במגזר הערבי 9 מושקעים פחות משאבים לתלמיד, והתלמידים לומדים בכיתות צפופות יותר. נתוני OECD מגלים גם כי במבחנים הבין לאומיים היו ציוניהם של התלמידים במגזר הערבי נמוכים מאלה של התלמידים היהודים שאף הם לא השיגו ציונים גבוהים) ושיעורי הזכאים לבגרות ושיעורי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות נמוכים יותר במגזר הערבי לוח 5). נוסף על כך גל ואח' מצאו כי ההשקעה בחינוך 10 לילד הייתה נמוכה יותר ברשויות ערביות ב 38% מההשקעה ברשויות יהודיות. עם זאת, בראייה על פני זמן נראה כי המגזר הערבי מצליח לצמצם את הפערים בהשכלה. מתרשים 10 עולה כי בין השנים 2007-1961 עלה חציון שנות הלימוד של החברה הערבית בישראל כמעט פי עשרה מ 1.2 שנות לימוד ב 1961 ל 11.3 ב 2007. החברה הערבית בישראל נחלה הצלחה בצמצום הפער בינה לבין החברה היהודית ברכישת ההשכלה הפער בחציון שנות הלימוד ירד מ 7.4 שנות לימוד בשנת ל 1.5 1961 שנות לימוד בשנת 2007 בעשור האחרון הפער יחסית והפער קבוע), בשנות הלימוד בין גברים ערבים לנשים ערביות נסגר כמעט לחלוטין. בקרב ערבים צעירים חציון שנות הלימוד של הנשים אף גבוה מזה של הגברים. כך למשל, חציון שנות הלימוד של נשים ערביות בגילים 11 24-18 עומד על 12.4 שנים, לעומת 12.1 שנים אצל הגברים. הנתונים בלוח 6 מלמדים כי מספר הסטודנטים הערבים גדל פי עשרה בין השנים 2008-1975. שיעור הגידול הממוצע במספר הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בכל התקופה עמד על כ 7.2% לשנה, לעומת 3.7% בערך אצל שאר.OECD דוח להלן: OECD, 2009. Labor Market and Social Policy Review of Israel J. Gal, M. Ajzenstadt, A. Ben-Arieh, R. Holler, and N. Zielinsky, 2009. Israeli Child Policy and Outcomes, Social, Employment and Migration Working Papers, OECD, Paris. למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2008. 9 10 11 [19]

פורום קיסריה 2010 הסטודנטים. בד בבד חל גידול של ממש בשנים האחרונות במספרם של הסטודנטים הערבים הלומדים באוניברסיטאות בחו"ל, בנוסף, 12 במיוחד בירדן. שיעור הזכאים לתעודת בגרות ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בישראל עולה בהתמדה עם השנים. בין השנים 5, מלוח שעולה כפי 2005-1997 עלה שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב הערבים בכ 40%, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עלה ביותר מ 60%, והפערים לעומת החברה היהודית צומצמו. עוד נציין כי בחברה הבדווית, אשר נקודת הפתיחה שלה היא הנמוכה ביותר, נרשמה העלייה החדה ביותר בשיעורי הגידול, הן באחוזים והן בנקודות אחוז. תרשים 10 חציון שנות הלימוד בקרב יהודים וערבים, 2007-1961 חציון שנות לימוד 14 12 10 8 6 8.4 9.3 5 10.3 6.5 11.1 7.5 11.5 8.6 11.9 12.2 12.5 12.7 12.8 10.2 9 11.1 11.1 11.3 4 2 1.2 0 1961 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2007 ערבים יהודים מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות. לוח 4 סטודנטים ערבים באוניברסיטאות בישראל לפי תואר, 2008 ערבים סך הכול שיעור הערבים אוכלוסייה סטודנטים באוניברסיטאות תואר ראשון תואר שני 2,232 33,821 6.6% תואר שלישי 355 10,156 3.5% 8,932 75,699 11.8% 11,520 119,676 9.6% 1,487,600 7,374,000 20.2% מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. 12 אין נתונים על מספר הערבים הלומדים בחו"ל. ההערכה היא שמספרם בירדן נע בין 2,000 ל 3,000. [20]

תעסוקת ערבים בישראל לוח 5 זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה בקרב בני ובנות 17, לפי קבוצות אוכלוסייה, 2005-1997 באחוזים) 2005 2001 1997 שיעור הזכאים לתעודת בגרות 50.1% 45.6% 43.7% 32.2% 29.0% 23.2% 26.6% 16.8% 10.3% שיעור העומדים בדרישות הסף 44.4% 40.0% 38.8% 26.3% 20.7% 16.1% 17.1% 6.8% 4.2% קבוצה יהודים ערבים בדווים בנגב יהודים ערבים בדווים בנגב מקור: עיבודי המחברים לנתוני מרכז אדווה, "זכאות לתעודת בגרות לפי יישוב", שנים שונות. לוח 6 סטודנטים ערבים באוניברסיטאות בישראל על פני זמן, 2008-1975 שנה 1975 1985 1990 1995 2000 2005 2008 סך הכול סטודנטים בישראל סך סטודנטים ערבים 1,168 3,504 3,146 4,827 6,677 10,154 11,520 שיעור הסטודנטים הערבים 3.5% 7.9% 6.7% 7.0% 9.0% 8.3% 9.6% 33,383 44,355 46,960 68,950 74,194 122,727 119,676 מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות. 6. רמת עוני גבוהה מאוד של משקי הבית הערביים. לוח 7 מציג את נתוני המוסד לביטוח לאומי שפורסמו בדוח העוני, 2008, המעידים שכמחצית מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומסים), לעומת 15.3% מן המשפחות היהודיות. גם עוצמת העוני בקרב הערבים העניים עמוקה יותר. עוד עולה מן הנתונים כי תשלומי ההעברה והמסים מביאים להוצאת 13.5% מהמשפחות הערביות העניות מעל לקו העוני, אולם שיעור הוצאה זה הוא נמוך מאוד לעומת קבוצות אחרות. משמע, לא רק ששיעור המשפחות העניות בקרב הערבים הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות האוכלוסייה, אלא שגם האפקטיביות של מדיניות תשלומי ההעברה והמסים בקרבם היא הנמוכה ביותר. [21]

פורום קיסריה 2010 לוח 7 תחולת העוני בקרב משפחות לפי סוג משפחה, 2008 באחוזים) סוג המשפחה לפני תשלומי העברה ומסים אחרי תשלומי העברה ומסים שיעור ההצלחה של תשלומי העברה והמסים בהוצאה מהעוני 59.4% 55.8% 46.1% 38.6% 13.5% 22.7 18 15.3 28.8 49.4 55.9 40.7 28.4 46.9 57.1 קשישים עולים יהודים משפחות חד הוריות ערבים מקור: עיבודי המחברים לדוח העוני של הביטוח הלאומי, 2008. תרשים 11 מציג את מקומה הלא מחמיא של ישראל בין המדינות המפותחות מבחינת שיעור האי שוויון בה בהתאם למדד ג'יני) רק בטורקיה ובמקסיקו הפערים גדולים מן הפערים בישראל. תרשים 12 מציג את מגמת העלייה באי שוויון בישראל בשנים האחרונות לעומת מגמת העלייה בשיעור העוני במגזר הערבי. הורדת שיעור העוני במגזר הערבי יכולה להקטין משמעותית את האי שוויון הגבוה הנצפה 13 בישראל. תרשים 11 מדד ג'יני במדינות OECD וישראל, 2004/5* פורטוגל ארה"ב פולין איטליה בריטניה ניו-זילנד אירלנד יפן ספרד קנדה יוון ממוצע OECD קוריאה גרמניה אוסטרליה הונגריה איסלנד שוויץ נורווגיה צרפת אוסטריה הולנד בלגיה פינלנד סלובקיה צ'כיה לוקסמבורג דנמרק שוודיה מקסיקו טורקיה ישראל 0.50 0.45 0.40 0.35 0.30 0.25 0.20 0.15 מקור: עיבודי המחברים לנתוני www.oecd.org) OECD ולדוח העוני של הביטוח הלאומי, 2008. * רוב הנתונים הם מהשנים 2004 ו 2005. אם לא נמצאו נתונים לשנים אלו, נלקחו נתונים משנים קרובות. יאסר עואד, 1998..1997/8 "השפעת משתנים מקרו כלכליים על עוני והתחלקות הכנסות בישראל", שנתון הביטוח הלאומי, 13 [22]

תעסוקת ערבים בישראל תרשים 12 מדד ג'יני בישראל ושיעור העוני לנפש במגזר הערבי 60% 58% 56% 54% 52% 50% 48% 46% 44% 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2008/9 0.40 0.39 0.39 0.38 0.38 0.37 0.37 0.36 0.36 מדד ג'יני סקאלה ימנית ערבים שיעור עוני לנפש סקאלה שמאלית מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח בנק ישראל, 2009. ניתן להסביר חלק מהפערים בשיעור העוני בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי בשיעור המועסקים הנמוך יותר במגזר הערבי. ואולם, כפי שעולה מלוח 8, שיעור העוני במגזר הערבי גבוה משמעותית מהמגזר היהודי גם כאשר משווים בין משפחות בעלות מספר מועסקים זהה. הממצאים בלוח 8 גם מחדדים את חשיבות ההשפעה של היציאה לעבודה של שני ההורים על שיעור העוני. לוח 8 שיעור העוני בקרב משפחות, לפי מספר מועסקים במשפחה ומגזר, 2007 באחוזים) ללא מועסקים מועסק אחד שני מועסקים ערבים 84.5 56.2 7.8 יהודים 36.1 15.6 2.4 סך הכול 42.7 23.4 2.8 מקור: עיבודי המחברים לנתוני 14 דוח.OECD 7. רמה חברתית כלכלית נמוכה מאוד של הרשויות המקומיות הערביות. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המדרגת את הרשויות המקומיות בארץ לפי אשכולות האשכולות מוגדרים על בסיס מקורות כספיים, דיור, הציוד בדירה, רמת המינוע, רמת החינוך וההשכלה, מאפייני תעסוקה ואבטלה, מצוקות חברתיות כלכליות ומאפיינים דמוגרפיים) הרשויות הערביות מאופיינות ברמה חברתית כלכלית נמוכה מאוד יחסית לרשויות היהודיות. תרשים 13 מציג את התפלגות הרשויות המקומיות לאשכולות לפי מגזר, והתמונה המצטיירת ברורה. OECD, 2009. Labor Market and Social Policy Review of Israel 14 [23]

פורום קיסריה 2010 45% תרשים 13 התפלגות הרשויות המקומיות לאשכולות לפי מגזר, 2006 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 יישובים יהודיים בתוך ישראל יישובים ערביים מקור: 15 עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס. 8. שיעור קטן של ערבים המועסקים במגזר הממשלתי. הערבים בישראל מיוצגים במידה מועטה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך: בשנת 2008 הועסקו 58,180 איש ואישה במקומות אלו, מתוכם 16 3,883 ערבים, שהם 6.7% בלבד מכוח העבודה במוסדות הללו. לוח 9 מציג נתונים על העסקת הערבים בגופים אלו בשנים האחרונות, וממנו עולה כי גם בקרב העובדים החדשים אין הערבים מיוצגים בהתאם לשיעורם באוכלוסייה, אך גם שמסתמנת מגמת שיפור בהשמת עובדים חדשים. לוח 10 מפרט את שיעורי העסקה ברשויות ציבוריות ספציפיות אשר שיעור הערבים בהן נמוך באופן ניכר מהממוצע. לוח 9 עובדים חדשים במשרדי הממשלה שנה 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 נקלטים במשרדי הממשלה 5,733 5,841 4,400 4,531 4,668 4,537 3,161 4,514 4,955 נקלטים ערבים במשרדי הממשלה 297 315 251 193 249 313 208 392 578 שיעור נקלטים ערבים 5.2% 5.4% 5.7% 4.3% 5.3% 6.9% 6.6% 8.7% 11.7% מקור: עיבודי המחברים לנתוני עמותת סיכוי: פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה: סיכום פעילות לשנת 2009 ומטרות ויעדים לשנת 2011-2010. למ"ס, 2006 א. פיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, פרסום מיוחד מס' 1281. יאסר עואד, 2009. "פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה: סיכום פעילות לשנת 2009", עמותת סיכוי. 15 16 [24]

תעסוקת ערבים בישראל לוח 10 שיעור הערבים ברשויות ציבוריות ספציפיות, 2008 רשות לניירות ערך שיעור הערבים המועסקים 0.0% 3.1% 0.0% 1.8% 3.0% הנהלת בתי המשפט רשות שדות התעופה הטלוויזיה החינוכית מינהל מקרקעי ישראל מקור: עיבודי המחברים לנתוני עמותת סיכוי: פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה: סיכום פעילות לשנת 2009 ומטרות ויעדים לשנת 2011-2010. לוח 11 מועסקים יהודים וערבים לפי ענף כלכלי, 1995 ו 2008 באחוזים) יהודים ערבים שינויים בשיעור המועסקים, 2007-1995 2008 1995 2008 1995 ענף כלכלי יהודים ערבים -24.1-43.0 3.3 4.3 1.5 2.7 חקלאות -33.7-25.1 14.6 22.0 15.3 20.5 תעשייה 43.4-28.5 0.4 0.3 0.8 1.1 חשמל ומים -15.9-30.1 19.1 22.6 3.5 5.0 בינוי 29.5 6.1 22.7 17.5 17.8 16.8 מסחר ושירותי אירוח ואוכל 6.0 7.6 5.6 5.3 6.5 6.0 תחבורה, אחסנה ותקשורת 19.3 43.5 7.1 5.9 19.4 13.5 בנקאות, ביטוח ומוסדות פיננסיים ושירותים עסקיים -15.2-11.9 2.5 2.9 5.2 5.9 מינהל ציבורי 31.3 5.3 24.4 18.5 28.1 26.7 חינוך ושירותי בריאות, רווחה וסעד ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים 51.7 2.1 0.3 0.7 1.8 שירותים למשק הבית על ידי פרטיים 1.8 100.0 100.0 100.0 100.0 סך הכול מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 1996 ו 2009. [25]

פורום קיסריה 2010 9. ייצוג יתר של ערבים בענפים כלכליים ובמשלחי יד חלשים. כפי שעולה מהתפלגות המועסקים בענף כלכלי ובמשלח יד לפי מגזר 11 בלוח ובמשלחי יד חלשים יותר מן היהודים הבנייה 12 ובלוח לעיל) הערבים מיוצגים כמעט פי שישה יותר מהיהודים. העובדים הלא מקצועיים. הפיננסיים, לעומת זאת, במשלחי היד האקדמיים והחופשיים מגמות השינוי בענפים הכלכליים ובמשלחי הערבים מיוצגים להלן), בענפים כלכליים 17 ופחות בענפים כלכליים ובמשלחי יד חזקים. כך למשל, בענף בענפי השירותים ייצוגם גדול יותר חינוך ובריאות), גם משקלם של היהודים גדול יותר. היד דומות בשני המגזרים, אך במשלחי היד של בבנקאות ובשירותים בד בבד נראה כי השינויים הם בעלי היקף שונה. המועסקים הערבים אמנם מצליחים לחדור לענפי התעשייה המתקדמת עתירת הידע, אך משקלם היחסי בענפים אלו עדיין נמוך. לעומת זאת, בתעשיות המסורתיות עתירות יתר, מעל משקלם היחסי באוכלוסייה הכללית לוח 13). העבודה יש לערבים ייצוג לוח 12 מועסקים ושינויים במועסקים לפי משלח יד וקבוצת אוכלוסייה, 1995 ו 2008 באחוזים) יהודים ערבים שינויים בשיעור המועסקים, 2007-1995 יהודים ערבים 2008 1995 2008 1995 51.8 24.0 8.5 5.6 15.5 12.5 בעלי משלח יד אקדמי 35.7 11.0 11.4 8.4 16.1 בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 14.5 61.5 40.0 2.1 1.3 7.7 5.5 מנהלים 7.8-2.7 6.9 6.4 17.7 18.2 עובדי פקידות 46.3 18.1 18.0 12.3 20.9 סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים 17.7-38.9-45.5 2.2 3.6 1.2 2.2 עובדים מקצועיים בחקלאות -17.0-32.6 39.1 47.1 14.5 21.5 עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים -22.9-21.3 11.8 15.3 6.3 8.0 עובדים לא מקצועיים 100.0 100.0 100.0 100.0 סך הכול מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 1996 ו 2009. 17 הכוונה לייצוג יחסי לגודל המגזר, ולא לייצוג במספרים מוחלטים. [26]

ב תעסוקת ערבים בישראל לוח 13 מועסקים לפי ענפים נבחרים בתעשייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2008 אחוזים) ענפי תעשייה תעשיות עתירות ידע תעשיית מכונות למשרד, לחשבונאות ולמחשבים תעשיית רכיבים אלקטרוניים תעשיית ציוד תקשורת אלקטרוני תעשיית ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח, לציוד רפואי ומדעי תעשיית יהלומים תעשיות עתירות עבודה תעשיית רהיטים תעשיית עץ ומוצריו פרט לרהיטים) תעשיית טקסטיל תעשיית מוצרים מינרליים אל מתכתיים תעשיית מוצרי מתכת לבינוי, מכלים ודודי קיטור מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלמ"ס, סקר כוח אדם, 2009. יהודים 89 89 96 98 100 66 74 76 71 67 ערבים 11 11 4 2-34 26 24 29 33 לעובדה שהגברים הערבים מועסקים בענפים ובמשלחי יד שהם בחלק התחתון של סולם המיומנויות מספר השלכות: ירידה בשיעורי ההשתתפות של הגברים על פני זמן עקב ביקוש הולך וגובר במשק לעבודה א. עתירת השכלה. פרישה מוקדמת מעבודה עקב תעסוקה במשלחי יד המחייבים מאמץ פיזי ניכר כמו בעבודות ב. בניין. הפרישה המוקדמת חריגה גם בהשוואה לדפוסי ההשתתפות בכוח העבודה של יהודים מערביים ואף בהשוואה לדפוסים למשקים לפלסטינים, בהשוואה בישראל, בהשוואה המקובלים במדינות מוסלמיות וערביות. רמת פריון ורמת שכר נמוכות מהממוצע. ג. תת תעסוקה במשלחי יד מתקדמים, למשל בתעשיית הטכנולוגיה העילית. ד. תמריץ שלילי לרכישת השכלה ומיומנויות על ידי הדור הצעיר. ה. תרומה לכך שהערבים הם מהקבוצות העניות בישראל ולכודים ב"מלכודת עוני". ו. 10. ייצוג נחות של הערבים בתחום הטכנולוגיה העילית. של המשק הישראלי, אחראית לכמחצית 18 הטכנולוגיה העילית, התחום הנוצץ ביותר 19 מהייצוא התעשייתי של ישראל ומעסיקה רק מיעוט קטן של כוח העבודה הישראלי. בנוסף, השכר בתחום הטכנולוגיה העילית הוא מהגבוהים ביותר במשק לפי בתחום הטכנולוגיה העילית כמה ענפי תעשייה וכמה ענפי שירותים. ענפי טכנולוגיית המידע כפי שהוגדרו על ידי ארגון OECD כוללים ענפי ייצור ושירותים בתחומי הקליטה, ההצגה והשידור של מידע אלקטרוני. הענפים בתחום הייצור: תעשיית ציוד תקשורת, רכיבים אלקטרוניים וציוד תעשייתי לבקרה ללא תעשיות ציוד רפואי). הענפים בתחום השירותים: ענף שירותי תקשורת, ענף שירותי מחשוב תוכנה) וענף שירותי מחקר ופיתוח, הכולל חברות הזנק ללא ביוטכנולוגיה). שלמה סבירסקי ואתי קונור אטיאס, 2006. עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דוח לשנת 2005, תל אביב: מכון אדוה. 18 19 [27]

פורום קיסריה 2010 הלמ"ס, השכר החודשי הממוצע בענף זה מגיע היום לכ 18 אלף ש"ח, לעומת 8,000 ש"ח שכר ממוצע בכל המשק. מספר המועסקים בתחום עלה בשנים האחרונות מ 197 אלף בשנת 2004 לכ 260 אלף בשנת 20 2008 וירד בשנת 2009 לכ 248 אלף. חלקם של המועסקים בתחום הטכנולוגיה העילית מכלל המועסקים הגיע ל 8.9% בשנת 21 2009. סך הכול מספר המועסקים הערבים בתחום הטכנולוגיה העילית הגיע בסוף 2009 לכ 2,800 איש ואישה. היינו, שיעורם בענף זה מגיע ל 1.1% בלבד. 11. הערבים עובדים בעבודות שאינן הולמות את כישוריהם. גרא וכהן מצאו שהסיכויים של ערבים, בעיקר משכילים, לעסוק במשלחי יד ההולמים את השכלתם נמוכים מאוד לעומת סיכוייהם של 22 עמיתיהם היהודים. משרד התמ"ת מצא כי בהשוואה לאקדמאים יהודים, אקדמאים ערבים מעטים עוסקים במשלחי היד הבאים: כימאים, פיזיקאים, מהנדסים, פסיכולוגים, מרצים, כלכלנים ורואי חשבון. שיעור המנהלים מתוכם נמוך כמחצית משיעור היהודים. עוד נמצא שכ 80% מהאקדמאים 23 הערבים העובדים במשלח יד אקדמי מועסקים בבתי ספר תיכוניים. 12. הערבים בישראל סובלים מאפליה בולטת בשוק העבודה. אחיטוב, בן דוד, לוין אפשטיין ושטייר סבורים שעובדים ערבים בישראל "סובלים מאפליה תעסוקתית", דהיינו מקומות תעסוקה רבים אינם מוכנים להעסיק אותם. ניכר. זאת ועוד, במקומות שבהם מועסקים ערבים הם מוגבלים, לעתים קרובות, 24 בתחומי העיסוק שלהם. בנוסף, מיעארי, זוסמן וזוסמן אשר חקרו את השפעת האנתיפאדה השנייה על מצבם של הערבים בישראל בשוק העבודה מצאו שלפני האינתיפאדה השנייה שיעורי ההיפרדות של הערבים בישראל ממעסיקים היו נמוכים משל היהודים, אך מפרוץ האנתיפאדה הצטמצם הפער באופן 25 הערכתם היא שצמצום הפער נבע מאפליה של ערבים בשוק העבודה בידי יהודים. דוחות עמותת סיכוי ודוח המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים גם הם על אפליית הערבים בשוק העבודה בישראל. משרות רבות נחסמות בפני הערבים כתוצאה משיקולים ביטחוניים, גם כאשר למשרות אלה אין נגיעה 26 כלל לענייני ביטחון..13 הערבים בישראל סובלים מהקצאת משאבים לא שוויונית וממחסור בתשתיות. העבודה הערבי המקומי מאופיין בהיקף קטן, 27 לעבודה. גם פרימן, סייף ובן זכרי שוק נמצא כי סובל ממחסור בתיעוש ואינו יכול לענות על הביקוש מצאו שהתשתית התעסוקתית ביישובים הערביים מספקת, אינה 20 בענפי התעשייה בתחום הטכנולוגיה העילית ירד מספר המועסקים מ 117.1 אלף בשנת 2008 ל 102.9 אלף בשנת 2009, ואילו בענפי שירותים בתחום זה עלה מספר המועסקים מ 142.2 אלף ל 145.5 אלף. 21 למ"ס, סקר כוח אדם לרבע הרביעי ולשנת 2009. 22 רמסיס גרא ורפאלה כהן, 2001. "עוני בקרב ערבים בישראל ומקורות לאי שוויון בין ערבים ליהודים", הרבעון לכלכלה 484): 571 543; סלימאן אבו בדר ודניאל גוטליב, 2008. עוני, חינוך ותעסוקה בחברה הערבית בדואית: מבט השוואתי, מחקר מדיניות, ירושלים: מכון ון ליר בירושלים והביטוח הלאומי. 23 מינהל תכנון וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לעיל הערה 8). 24 אבנר אחיטוב, דן בן דוד, נח לוין אפשטיין וחיה שטייר, 2004. תוכנית מתאר לשיפור מצב התעסוקה בישראל, תל אביב: החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב. 25 סאמי מיעארי, אסף זוסמן ונעם זוסמן, 2008. "סכסוכים אתניים והיפרדויות ממעסיקים", מאמר לדיון 2008.04, בנק ישראל. 26 דוח עמותת סיכוי, 2000. שוויון ושילוב האזרחים הערבים בישראל 2000-1999, סיכוי: העמותה לקידום שוויון אזרחי. בן ציון זילברפרב עורך), 2001. "מחסומים פוטנציאליים ואתגרים", בתוך אתגרי המשק הישראלי בשנות האלפיים, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. Noah Lewin Epstein and Moshe Semyonov, 1994. Shelter Labor Markets, Public Sector Employment, and 27 Socioeconomic Returns to Education of Arabs in Israel, American Journal of Sociology, 100 3): 622 651 [28]

תעסוקת ערבים בישראל והיא מאופיינת במחסור באזורי תעשייה ובתמיכות מצומצמות על במחקרו כלפי החברה הערבית: היוזמה הכלכלית פערים 14. 28 של מרכז ההשקעות והממשלה. הכלכלה הערבית בישראל מזהה עזיז חידר את מאפייני המדיניות הכלכלית הממשלתית עצומים הפקעה של משאבים כלכליים רכוש וקרקעות), 29 והפיתוח ובעיות של נגישות למוקדי קבלת החלטות. בין יהודים התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערביים. אלף לערבים במה שקשור לאזורי תעשייה. בשנת אי הזרמת משאבים לעידוד 2.4% רק 2001 מסך כל עמדו שטחי התעשייה בישראל על שטחי כ 31 30 205,415 דונמים. שטחי התעשייה ביישובים הערביים עמדו באותה שנה על כ 5,000 דונמים. הפער התהומי בין יישובים יהודיים ובין יישובים ערביים במה שקשור לאזורי התעשייה קיים בכל רחבי הארץ, אך הוא בולט במיוחד בצפון הארץ ובאזור נצרת. לדוגמה, בעיר נצרת עילית, המאכלסת כ 43 ציפורית בלבד 5 יש תושבים, שמצפון לעיר, אזורי תעשיה: משתרע על כ 6,000 דונמים לפי אזורי התעשייה א, ב ו ג, 32 הממוקם רחוק מהעיר ללא רצף טריטוריאלי. 33 שלבים א ה) וכן אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה שטח אזור התעשייה ציפורית 34 475,668 מ"ר שטחי תעשייה ומלאכה בנויים. לעומת זאת לנצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל ואשר גובלת בנצרת עילית ומאכלסת 67 אלף 36 35 תושבים, יש שטח שיפוט של כ 14,500 דונם ומתוכם כ 150 דונם בלבד של תעשייה. המדינה, דוח מבקר המדינה, רק בתחילת שנות התשעים, למעלה מארבעים 37 החל משרד התעשייה והמסחר בפיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערביים. שנה לאחר הקמת פיתח המשרד במהלך שנות התשעים ועד אוגוסט שנת 21 2001 אזורי תעשייה ברשויות הערביות בשטח כולל של 1,561 דונם. בתחילת 2003 היו בטיפולו 66,300 דונם לפיתוח תעשייה ב 71 אזורי תעשייה באזורי פיתוח. בתחומן של הרשויות הערביות הוצעו לשיווק 1,737 דונם ב 20 אזורי תעשייה, מהם שווקו 1,011 דונם 3.5% מכלל השטחים ששווקו באותה שנה). מנתוני משרד התעשייה והמסחר עולה כי גודל ממוצע של שטח לתעשייה באזור הדרום, שם היצע הקרקעות גדול יותר, עמד על 1,622 דונם בתחומי רשויות יהודיות, ואילו בתחומן של רשויות ערביות בדוויות) עמד הממוצע על 126.5 דונם בלבד. באזור הצפון עמד גודלו הממוצע של שטח לתעשייה בתחומן של רשויות יהודיות על רשויות ערביות עמד גודלו הממוצע של שטח לתעשייה שהוצע לשיווק על 550 דונם, ואילו בתחומן של 38 76.9 דונם. יתרה מזו, מסקר של אזורי התעשייה והתעסוקה ביישובים הערביים שבוצע על ידי ענאיה בנא ג'ירייס עולה שמתוך 74 דני פרימן, אימן דאר סייף ויריב בן זכרי, 1995. הפיתוח הכלכלי של המגזר הלא יהודי: תמונת מצב וצרכים, ירושלים: משרד הכלכלה והתכנון, הרשות לתכנון לאומי וכלכלי. עזיז חידר, 2005. "הכלכלה הערבית בישראל: מדיניות יוצרת תלות", בתוך: עזיז חידר עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, ירושלים: מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 200-171. מוטי קפלן ורפי אלמליח, 2001. פריסת שטחים בנויים בישראל 2001, מנהל מקרקעי ישראל, אגף תכנון ופיתוח. ענאיה בנא ג'ירייס, 2007. ממצאי סקר: אזורי התעשייה והתעסוקה בישובים הערביים, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: www.ac ap.org/files/enaya H.pdf עיריית נצרת עילית: www.nazareth illit.muni.il משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: אזורי פיתוח ועדיפות לאומית www.moital.gov.il הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,פרופיל הרשויות המקומיות בישראל, 2005, פרסום מס' 1295. למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, 2009. משרד הפנים, פרויקט שימושי הקרקע בעיריות ובמעוצות אזוריות: www.moin.gov.il משרד מבקר המדינה, דוח שנתי 52 ב לשנת 2001. משרד המסחר והתעשייה, 2003. ראו גם סיכוי: www.sikkuy.org.il 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 [29]

פורום קיסריה 2010 רשויות ערביות, ל 26 מפותחים בכלל, ול 7 רשויות.15 רשויות אין שטחי תעשייה או מלאכה, ל 16 39 יש אזורי תעשייה מפותחים בצורה חלקית למדי. הערבים סובלים מייצוג נחות מאוד במעגלי קבלת ההחלטות ובפיתוח. הייצוג של הערבים במעגלי במיוחד וכמעט אינו קיים. המחוזיות, הערבים רשויות יש אזורי תעשייה לא המוסדיות הקשורות בכלכלה קבלת ההחלטות הרשמיות העוסקות בכלכלה ובפיתוח נמוך סובלים מייצוג כמעט אפסי במשרדים הממשלתיים וגם בוועדות במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובמינהל מקרקעי ישראל. ההחלטות הנוגעות לתכנון ולפיתוח מרחבי וכלכלי בישראל..16 תחבורה ציבורית לקויה בתוך היישובים בתשתיות מקומיות לא מפותחות, הערביים ואליהם. בכל הגופים האלה היישובים הערביים במיוחד בתחום התחבורה הציבורית בתוך היישובים. התחבורה הציבורית המחברת בין היישובים הערביים למרכזי התעסוקה היא ברמה נמוכה מאוד. מתקבלות מתאפיינים בנוסף לכך, 17. בעיית נגישות להון ברמה של הון סיכון בקרב יזמים ערבים. בדרך כלל הפרוצדורה לגיוס הון לשם פיתוח עסק חדש או הרחבת עסקים קיימים היא מסובכת. 18. בעיה של יזמות וחינוך ליזמות בקרב הערבים. הערבים נתקלים בתקרת זכוכית מגבילה לקידום יזמות ערבית ובחוסר מודעות וידע מספיקים בתחום היזמות העסקית של היום. 19. היעדר מנהיגות ציבורית שתוביל את הכלכלה הערבית. היעדר מנהיגות ציבורית שתוביל את הדגל החברתי כלכלי ואת נושא התעסוקה בולט לעין. 40 המחקר האמפירי הרחב שערך יוסף ג'בארין במסגרת מוסד שמואל נאמן בטכניון, אשר התבסס על מדגם של 1,500 נשים ערביות, הראה שהרוב המוחלט של הנשים הערביות 92% סבורות שהממשלה אינה מסייעת לערביות בתחום התעסוקה. בד בבד מעל 90% סבורות שראשי הרשויות הערביות וראשי הערים המעורבות אינם עוזרים או תומכים בנשים ערביות בתחום התעסוקה. המכריע רובן בנוסף, סבורות הציבורי של המדינה בכלל ושל החברה הערבית בפרט. שנושא התעסוקה אינו נמצא על סדר היום לסיכום, אמנם האתגרים העומדים לפני השגת שוויון בין האוכלוסיות הם רבים, אך כך גם פירות שינוי זה. כאשר בוחנים את התמורות לשכירים בכל ענף וענף, מתברר שסך התמורה לשכירים לכוח העבודה האופטימלי של הגברים הערבים, היינו בתנאי שוויון מלא עם עמיתיהם היהודים, עומד על 36.4 מיליארד ש"ח, לעומת 26.7 מיליארד ש"ח במצב הקיים, משמע עלייה של כ 10 מיליארד ש"ח כ 36%) לעומת המצב הקיים היום. מסיכום התמורות לשכירות בכל ענף וענף מתקבל שסך התמורה לשכירות בכוח העבודה הנשי הערבי האופטימלי, היינו בתנאי שוויון מלאים עם עמיתותיהן היהודיות, עומד על 27.7 מיליארד ש"ח, לעומת 7.1 מיליארד ש"ח במצב הקיים, היינו עלייה של כ 20 מיליארד ש"ח כ 291% ) לעומת המצב הקיים היום. לנוכח ממצאים אלו אנו טוענים שהפוטנציאל האבוד של כוח העבודה הערבי מסתכם ב 30 מיליארד ש"ח לשנה על בסיס נתוני שנת 2006). בנא ג'ירייס לעיל הערה 31). 39 המחקר טרם פורסם. 40 [30]

תעסוקת ערבים בישראל 2. פעולות הממשלה, החברה האזרחית והרשויות המקומיות הערביות א. החלטות הממשלה ותפקידה בנושא תעסוקת ערבים בשנים האחרונות גברה ההכרה בצורך בנקיטת מדיניות ממשלתית שהמוקד שלה הוא פיתוח כלכלי ותעסוקת ערבים. עם זאת, החלטות הממשלה הקשורות בתעסוקת ערבים ובפיתוח הכלכלי של יישוביהם הן עדיין מעטות ומעידות על מחסור בחשיבה אסטרטגית שיטתית וכוללת לפתרון מצוקת התעסוקה של הערבים ולפיתוח הכלכלי של יישוביהם. לפיכך, ההשלכות הכלכליות של תכניות אלה הן מעטות למדי, כפי שניתן ללמוד מהנתונים הרשמיים על התעסוקה והפיתוח הכלכלי. לוח 14 החלטות הממשלה המרכזיות שהמוקד שלהן הוא פיתוח כלכלי ותעסוקת ערבים החלטת ממשלה החלטה מס' 1539 מיום 21.3.2010 תכנית חומש לפיתוח כלכלי של 41 יישובים במגזר המיעוטים החלטה מס' 4436 מיום 25.1.2009 ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה אישור המלצות צוות בינמשרדי עיקרי ההחלטה - לאשר עקרונית תכנית רב שנתית להלן: התכנית) לשנים 2014 2010. - התכנית תתמקד ב 13 יישובים נבחרים באוכלוסיית המיעוטים. - התכנית תתמקד בארבעה תחומים עיקריים: פיתוח כלכלי תעסוקתי, דיור ונדל"ן, נגישות תחבורתית, ביטחון אישי ואכיפה. - תקציב התכנית, בתקופת ביצוע התכנית, יעמוד על סך כולל של 778.5 מיליון ש"ח. התקציב מורכב מתקציבי משרדי ממשלה שונים בסך של 380.5 מיליון ש"ח ומתוספת תקציב בסך של 398 מיליון ש"ח. - בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית אשר יעבירו את מקום המגורים למרחק העולה על 70 ק"מ ממקום המגורים הקבוע בעקבות קליטה במשרה בשירות המדינה יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה בסכום שלא יעלה על 2,000 ש"ח לחודש, אשר ישולם על ידי המשרד הקולט. - להוסיף 20 משרות חדשות כל שנה שייועדו לאוכלוסיות אלו בנוסף על 37.5 המשרות לשנה שייועדו בהחלטה 4729. כל משרד או יחידת סמך בשירות הציבורי אשר יקלטו במשרות אלו עובד מאוכלוסיות היעד יקבלו תקן נוסף להעסקת עובד ביחידתם/משרדם שיהיה גם הוא ערבי, דרוזי או צ'רקסי. - בשנים 800 2012-2009, מהמשרות המתפנות מתוך מצבת תקני כוח האדם ועבודה בלתי צמיתה הקבועה בחוק התקציב השנתי ואשר הוחלט לאיישן, ייועדו לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. - בשנים 2012-2009 תקצה נציבות שירות המדינה מדי שנה 37.5 משרות חדשות לסטודנטים למשרדי הממשלה וליחידות הסמך אשר יועסקו בהן סטודנטים www.pmo.gov.il/pmo/secretarial/decisions/2010/03/des1539.htm 41 [31]